הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שניה ושלישית את שינוי שמו של חוק יישום ההתנתקות וביטול הסעיפים בחוק הנוגעים לאיסור שהייה בשטחים שפונו ולביטול זכויות המתיישבים. בנוסף, אושרו בקריאה ראשונה עילה מיוחדת לחיפוש נשק בלתי חוקי וחוק דרעי 2.

חוק ההתנתקות: 31 חברי כנסת תמכו בחוק מול 18 שהתנגדו. מוצע כי מרגע אישורו ייקרא החוק "חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה" במקום "חוק יישום תכנית ההתנתקות".

עוד נקבע בנוסח כי סעיפים 27-23 הקובעים איסור הכניסה והשהיה בשטח, מניעת כניסה והוצאה מהשטח, שמירת סמכויות ועונשין, וכן סעיף 30(ב) העוסק בפינוי מיטלטלין מהשטח, לא יחולו עוד בשטח שפונה בצפון השומרון.

בנוסף, קובע החוק כי סעיף 28 ,אשר ביטל זכויות לגבי מקרקעין בשטח אשר פונה, לא יחול על זכויות שיגובשו בשטח החל ממועד אישור הצעת החוק.

בדברי ההסבר נכתב: "החוק ליישום תכנית ההתנתקות נועד להכשיר את עקירתם וגירושם של כ-10,000 איש מבתיהם, מפרנסתם וממרקם החיים שלהם במסגרת תכנית ההתנתקות. משאף לא אחת מתכליותיה של תכנית ההתנתקות התממשה, ובשל כך שבמקום תועלת הביאה לנזקים עצומים, מתחדדת תובנת העוול שנעשה לאזרחים שהחוק הכשיר את פינויים ועקירתם.

על כן מוצע בהצעת החוק לבטל חלקים בחוק יישום תכנית ההתנתקות, ובכך למחוק במידת-מה את הכתם הלאומי והמוסרי שזו הכתימה בבגד יומה של מדינת ישראל".

החוק לחיפוש כלי נשק: הצעת החוק אושרה ברוב של 34 מול 9 מתנגדים. על פי הצעת החוק תיקבע עילה מיוחדת לחיפוש נשק בלתי חוקי או חלק מהותי בנשק העשוי לשמש ראייה לביצוע עבירה או לחיפוש מידי לשם תפיסת תיעוד או מצלמה שעלולים לשמש כראייה לביצוע עבירה מסוג פשע חמור או לעבירות נשק מסוימות, זאת, בלא צו חיפוש. אם החיפוש נדרש במטרה לא לסכל את מטרת החיפוש באותו מועד ובאופן מיידי כדי למנוע את העלמת הראייה או הפגיעה בה ובאישור קצין משטרה בדרגת רפ"ק ומעלה.

עוד נקבע, כי אם במהלך החיפוש נתפש חפץ שאינו נוגע לעבירה בגינה ניתן האישור הוא יובא להכרעת בית המשפט. בנוסף, הוספו עונשים של שלוש עד חמש שנות מאסר בגין אחזקה או רכישה של חלקים מהותיים מכלי נשק שלא כדין, וכן נקבעו הוראות חילוט שמקורו בעבירות ייצור, ייבוא או ייצוא בנשק בלתי חוקי.

הצעת החוק נקבעה כהוראת שעה למשך שנה במהלכה יחויבו גורמי האכיפה בדיווח לוועדה לביטחון לאומי על השימוש בכלים שנקבעו בחוק ביניהם: מספר אישורים שנתנו לחיפוש ללא צו, העבירות בגינן נתנו, מספר כלי נשק שנתפסו ועוד.

בדברי ההסבר נכתב, כי מטרת החוק לאפשר למערכת אכיפת החוק את הכלים להיאבק בריבוי הנשק הלא חוקי המשמש גורמי פשיעה ולפשיעה חמורה באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל ולרשויות אכיפת החוק להתמודדות עם התופעה.

חוק דרעי 2: 63 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 55 שהתנגדו והיא תוחזר לוועדה המיוחדת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מוצע לקבוע שבית משפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לכל עניין הנוגע למינויו של שר או להעברה מכהונה של שר, למעט התקיימותן של הוראות סעיף 6 לחוק יסוד הממשלה במינוי.

עוד מוצע לקבוע שבעת כינון הממשלה רשאי ראש הסיעה הגדולה שאינה נמנית עם הסיעות שירכיבו את הממשלה לבקש שהכנסת תצביע על אישור של לא יותר מרבע ממספר השרים המיועדים, אם לדעתו יש ספק אם מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות לפי סעיף 6 לחוק היסוד; אם החליטה הכנסת לאשר את בקשתו של ראש הסיעה הגדולה, לא יתמנה אותו אדם לשר גם אם הביעה הכנסת אמון בממשלה. מוצע גם שבצירוף שר לממשלה יהיה רשאים ארבעים חברי הכנסת לדרוש שראש הממשלה יודיע לכנסת אם מתקיימים לגבי השר תנאי הכשירות לפי הוראות סעיף 6 לחוק היסוד שפורטו בדרישה.

כן מוצע לקבוע שהכנסת תהיה רשאית בהחלטה של רוב חבריה להעביר שר מכהונתו, לפי המלצת ועדת הכנסת לפי דרישה של ארבעים חברי הכנסת לפחות; שר שהועבר מכהונתו כאמור לא יוכל להתמנות שוב לשר או לסגן שר במהלך כהונתה של אותה כנסת. לבסוף מוצע לקבוע שתנאי הכשירות שחלים על השרים יחולו גם על סגני השרים.

כמו כן מוצע לקבוע תנאי כשירות נוסף, לפיו לא יתמנה לשר מי שטרם מלאו לו 21 שנים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב'ליבת הפעילות הדמוקרטית'. בהתאם לסמכותה, קבעה הרשות המכוננת הסדר שלילי, ובו רשימה סגורה של תנאים לכשירותם של שרים לכהן כחברים בממשלה. סוגית כהונת שרים בממשלה נדונה בפסיקה לאורך השנים, שהוסיפה תנאים נוספים על אלו שקבע הרשות המכוננת. וזאת במסגרת "הלכת דרעי-פנחסי" אשר גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט.

"ניסיונות אחרים לתיקון הלכה זו בדרכים אחרות (לרבות התייחסות הרשות המכוננת להפסקת כהונת שר מחמת עבירה) לא צלחו. על כן נדרשה הרשות המכוננת להבהיר כי בעניין זהות שרים, מינויים והעברתם מכהונה, בית המשפט לא יבחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הגורם הממנה, הממונה או המאשר – במעשה או במחדל".

ח"כ אופיר כץ הציג את ההצעה ואמר: "אנו מאמינים שההצעה תחזק את מעמדה של הרשות השופטת, שתשוב ותתמקד באותם תחומים בהם יש לה עדיפות ויתרון על פני הרשויות האחרות, ולא תסיג את גבול הרשות המחוקקת.

"אני חושב שהתיקונים הרבים להצעת החוק, התהפוכות שעברה לאור הערות הייעוץ המשפטי והערות שנשמעו באולם הוועדה, ממחישות את החשיבות הרבה של הדיון הפרלמנטרי שקיימנו, את הרצינות בה לקחנו כולנו, כל חברי הוועדה, את המשימה שלנו כחברים ברשות המכוננת הישראלית".

ח"כ גדעון סער: "מה מניע את כל התיקונים האלה? האם זו ראייה קונסטיטוציונית רחבה, איזה תובנות עמוקות לשיפור ולשינוי שיטת הממשל שלנו? רק אינטרסים אישיים. החוק שאנחנו דנים עכשיו – מטרתו שקופה, לנסות לדאוג לאדם אחד שבג"ץ פסל את מינויו לשר, בכל זאת להתמנות לשר, על אף הפסיקה".